הנקודה בזמן הקורעת את חבלי השינה ומפרידה מהאשליה, בהונות הרגל שהפסידה בהגרלה, מדשדשות, תרות אחר הארץ המובטחת, המאוזנת; בחשש גדול מהבאות, בהתחלה, עצלות מול שעון מעורר, קול סמכותי ברקע וחוזר ואומר וחוזר, מבקש מסביר ודורש, מפציר ומתריע, מלטף ומתגמל כועס מעיר, זה לא ממש משנה, העיניים אטומות במבוך חבלים ותקוות תמימות. הבוהן הראשונה נפרדת מהמיטה…
החלל שנפער
יש אצלנו סיפור ביישוב, אני בכל אופן שמעתי אותו ממספרת סיפורים דגולה, וכמיטב המסורת אני מניחה שבלי משים אכווץ אותו ואקצץ את הקצוות. העלילה הולכת כך, צ' מאוד רצה לאכול בייגל, אמו ש' הסכימה בשמחה וביקשה רק שישמור לה את החור כי היא צריכה אותו; צ' לקח רגע לחשוב ואז ביקש בנחמדות מאמא שקודם כל…
קופסאות קטנות, מישהו מכר לי קופסאות שקופות
אני בת 33 וחצי. היום צבעתי את השיער לורוד פוקסיה, ניקבתי את שתי אוזני בחלק העליון והוספתי ככה על הדרך בנונשלנטיות גם נזם. את השיער צבעתי בשתיים בלילה, עדיין כל הידיים שלי ורודות סטייל "כרגע, אבל ממש ה-שנייה קילפתי שק של סלק במטבח פועלים לוהט-סואן בדולר ליום". את הניקובים ניקובים עשיתי בסינמה סיטי בזמן שהאישלי…
הרומן שלי עם הנסוקומקה*
אני, ואליפות אירופה בג'ודו. אם תשאלו אותי, אושירו, אוסאוקומי, אוצ'י מאוושי גרי ושימה נשמעים לי לכל היותר כמו תפריט מסעדה יפנית. ילד אחד בן שבע וחצי הפגיש אותי ביום שישי שעבר עם התפריט הזה. בדרך לגני התערוכה, באוטו, כבר ביקש לקבל זמן הגעה משוער מוייז, ודאג שאני נצמדת להנחיות (צדיק יודע, שאני בדר"כ מגבשת לי תובנות נסיעה…
אמא שוקעת
אליה, הילדה הגדולה שלנו, שלוש שנים מלאו לה בז' אדר, למי שלא שולט בלוח-זה צ'ופציק וחצי לפי פורים. עד לפסים שעשיתי אצל רווית (הספרית!), הייתי בגישה שהמשמעות של יום ההולדת היא חגיגה לעולם שהכיל אותך, שחלק איתך חמצן וכדומה, כי מה בעצם אדם עשה חוץ מלנשום? רווית לימדה אותי, שיום ההולדת הוא חגיגת ההתגשמות של…
פרויקט מהמקור לצלחת – חלק ראשון, "עגבניות או לא להיות".
סיימתי קורס שוקולד, התאהבתי. ההתרגשות לא חדלה. הסקרנות כרסמה בי. התחלתי סטאז' בבוטיק שוקולד קטן, שהכל נעשה בו בצורה מסורתית, בעבודת יד. כתחביב התייצבתי לעבודה ב06:30, עמדתי על הרגליים וזילפתי, טבלתי, קישטתי. הרבה פעמים אני נרשמת לסדנאות, נגיד נקרא להן מגוונות. הפעם, האיש שלי תמהה על הבחירה ללכת לסדנה בתחום שאני מכירה היטב. חוץ "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי"…
שמתי לה כתר
זהו פוסט שמוקדש ליצירה, ולא כתמול שלשום ל"הגיגים של עקרת בית משועממת", כפי שאבא שלי בחר להגדיר את הנסיון הזה כאן, להעלות את המילים והלבן שבינהן. "מה את מנסה להשיג? לקדם? למה זה לא נוקב? פוליטי? כלכלי? משהו שמשנה למישהו? איכותי? מושכל?, אני יודע שאת יכולה יותר", הוא בשלו. אבא שלי שהוא הכי בעולם בשבילי,…
מלאו אסמינו די
לפעמים זה כבר לא עניין של כסף, טוב גם, אבל לא רק. תרבות השפע שלנו גורמת לכל דבר נוסף (על הערמה שכבר יש לנו) להיראות פעוט ומיותר. הבית עמוס, אז מה? מגדילה את הבית וממשיכה בשלי, מלקטת ואוספת; הארון פקוק. אז מה? קונה ארון נוסף. לאט לאט עם כל הסדר שבעולם, אל מול הערמות, חדלת…
המלצות לאירועים
אני אהיה שם, מוזמנות-ים, נתראה. חודש פברואר (2018) שבוע הקולינריה הצרפתית בישראל 5-8.2.18 (כנסו לקישור לפרטים נוספים: https://wp.me/p9hno3-3v).
כשאהיה
כשאהיה בחופשת לידה אסדר את כל התמונות במחשב; כשתהיה קצת רגיעה בעבודה אקח יום חופש רק לתקתק בירוקרטיה, כמו למשל לפדות את דמי הפיטורין מהקבע (למען הגילוי הנאות – השתחררתי ב07') שעד כה בטח צנחו פלאים עד כדי כך שאני זאת שחייבת יתרה לתשלום לקרן ש"שמרה" לי על המרשרשים. אחרי "שאסגור את הבסטה" ואהיה בטוחה…
אמא בהרצה 