קצת על עצמי לספר חשבתי

שלום לכולםן,

מי אני? נעים מאוד, שמי הפרטי הוא קרן-אור, כן מלידה. אני בת 33, נשואה, כבר עשור שלם פלוס, לשותף מרגש שעדיין עושה לי קושקוש בלב כל יום שחולף; יחדיו אנו מנהלים ממלכה שלמה וחובקים שני זאטוטים (בני 7 ו-4) ונסיכה, בת הזקונים (בת 3).

קודם כל, אני אמא. אמא במשרה מלאה. אם היו מספרים לי לפני עשור שכך אגדיר את עצמי בדעה חופשית וצלולה סביר להניח שהייתי משוכנעת שזוהי בדיחה לא מצחיקה. בראש מורם אני עומדת על המשפט שפתח את הפסקה הזאת. ימים יגידו, אבל עד כה, שלושת הזאטוטים האלה הם פסגת הישגי בעולם ואני גאה במחשבה הזאת; אני גם עורכת-דין (גלגול מליטיגציה מסחרית למקרקעין ושאר ירקות. מאוד אוהבת את העולם האינטנסיבי והדינאמי של המשפט, בהחלט מרגישה בו בבית ומחכה לרגע שאוכל לחזור אליו במלוא הכח, בגישה הכי תובענית שנדרשת); אני גם שוקוליטרית ומכינת ממתקים (confiserie); קיבוצניקית (מהזן הישן עם שותפות מלאה, חדר אוכל ורפת שחולבים בה חברי משק!, גם אני עבדתי פעם ברפת, אבל זה כבר סיפור ארוך ונפרד).

ומה אני עושה כל היום? כרגע עובדת עם הגיל השלישי במגוון פעילויות ומיזמים מעניינים; כגון,  הדרכת תעסוקה בבית אבות (תוסס ומרגש), לוקחת חלק במיזם אפייה עם הגיל השלישי ("המפגש"), מבלה בשמחה ובעניין רב זמן עם חברי הגיל השלישי בקיבוץ ביצירה, אפיה, טיולים ושיחה…

ומה עוד על עצמי לספר ידעתי? בגדול מחפשת איזון, רגעי אושר של ימי חולין, יעילות ושעות שינה (קול קורא ליצירת ימים בני 25 שעות, מישהו?!); מוצאת אושר ועניין באמהות (ובמקביל תסכול רב), ברקיחת ממתקים שוקולדים, אפיה איכותית וקלאסית ופונקציונלית. מתעניינת ומסתקרנת בבחינת חומרי גלם ויחסי הגומלין בניהם. חולמת לחזור כל יום הביתה עם קמח בנעלים.

אני משתדלת לחקור ולנקוט עמדה מתור ידע וניסיון; תמיד מעדיפה את ניסיונם של אחרים, אך, לעתים מסתפקת בכישלונות-הצלחות שלי. מנסה בעיקר ליישם את דבריו של וינסטון צ'רצ'יל הלכה למעשה: "ההצלחה היא היכולת לעבור מכישלון אחד למשנהו מבלי לאבד את ההתלהבות". בהחלט, רבת כישלונות ועדיין אוחזת אני בהתלהבות גדולה.

אני מתרגשת ממלאכות יד מסורתיות כמו ריקמה, נגרות, בישול ואפיה; תמיד שמחה לשתף, לחשוב ביחד, לשמוע, להשמיע, ללמוד מכל אדם באופן חף מציניות ושיפוטיות – בתקווה ליצירת מארג מקדם ומחבר לכל אותםן שנמצאיםות ברחבי המקלדת.

ובכל זאת? אין לי את הרעיונות הכי טובים, אני בטח לא מומחית. אז למה החלטתי לגזול לכם את זמנכם? מקווה שאת/ה ואני נגלה ביחד, בהמשך. אני לא מתכוונת לקבל מימון/לקבל מתנות חינם או למכור דברים. אני יכולה להתחייב לכתוב בכנות, להימנע מאשליית החיים הטובים והנוצצים מרחוק בסגנון תמונות ההשראה מהאינסטגרם  ולהיות אני.