שמתי לה כתר

זהו פוסט שמוקדש ליצירה, ולא כתמול שלשום ל"הגיגים של עקרת בית משועממת", כפי שאבא שלי בחר להגדיר את הנסיון הזה כאן, להעלות את המילים והלבן שבינהן. "מה את מנסה להשיג? לקדם? למה זה לא נוקב? פוליטי? כלכלי? משהו שמשנה למישהו? איכותי? מושכל?, אני יודע שאת יכולה יותר", הוא בשלו. אבא שלי שהוא הכי בעולם בשבילי, דואג. לא מבין למה אני מקריבה שעות שינה (בעולם שבו כל יום ביומו אני מפללת לשעה ה-25, שכבר תגיע, שאוכל עוד קצת עוד משהו) על המקום הזה כאן, ללא ההגדרה והמטרה.

בזמן האחרון פיתחתי חיבה יתרה לקשתות מכל הסוגים, בהתחלה כמתנות יום הולדת לחברות ביום כיף, ככה שירגישו מיוחדות ביום שלהן, ושכמובן לא יהיה ספק שזה אכן שלהן. אחר כך, כמתנות פרקטיות למסיבות כיתה של הילדודס (מצד אחד לא רציתי לקחת משכנתא נוספת ומהשני לא חפצתי לרכוש משהו מסין שיתפרק מהנגיעה הראשונה) זה המשיך לכיף, מקום לדמיון להוליך. תרפיה עם אקדח דבק חם. עכשיו, זה גם לוהט לפורים! הכי חשוב ממש נעים, ולא מסובך להכנה.
בינינו, גם אני משלבת ביום-יום בלבוש שלי, במקומות שבטוח לי להיות פשוט אני.

להרחבה: זיכתי את הרבים בבורד יעודי לאבזרי שיער ולתחפושות.

קשתות מפלסטיק, ניתן למצוא במקס סטוק, סקארה, עלי אקספרס, בביוטיקר (שעכשיו גם עושים משלוחים) וכו', וגם אפליקציות, פרחים ועלים מפלסטיק, פונפונים ולבד, הרבה לבד (גיליתי שיש גם לבד מודפס וזה מקסים!). רוב הקישוטים הוצמדו לקשתות בעזרת דבק חם, בחלקן נעזרתי בחוט ברזל בצבע ירוק.

טיפ: למדתי שיותר פשוט ויעיל לתת קונטרה לאלמנטים שמדביקים על הקשת בעזרת חתיכת לבד שהצמדתי מתחת לקשת, כך שנוצר מעין "סנדוויץ"" בין האלמנטים לפיסת הלבד. לצורך הסנדוויץ' עשיתי שימוש גם באפליקציות המוכנות של הפרפרים.

נהניתי במיוחד לתת לאליה, שימלאו לה שלוש שנים (השבוע! טרו-טרו-אה…) לשחק עם כל החומרים וליצור לעצמה רצף אסתטי משלה (את החלק של ההדבקה אני ביצעתי:-), כמה היא מתמלאת גאווה כל פעם שהיא בוחרת את הקשת שהיא הרכיבה.